טיפים לציור בצבעי מים: אתגר ה-15 דקות שלי

אחרי שבעה ציורים ראשונים שהתחילו את האתגר (ראו פוסט או שניים למטה), המשכתי עם שבעה ציורים חדשים. כל אחד מהם נולד מאותו טקס קטן של 15 דקות ביום, על גבי הפרינטים הפגומים שהפכו למעבדה קטנה של צבע ומים.

הציורים של הימים האחרונים יצאו אפילו חופשיים יותר: פחות תכנון, יותר תגובה מיידית לכתם, לכיוון שבו המים הובילו את הצבע, לשינוי קטן בגוון. יש שם פרחים מופשטים, נוף מינימליסטי, וגם כמה ניסויים של צבעים שלא חשבתי לשלב קודם. מעניין לראות איך דווקא חוסר הציפייה יוצר משהו משוחרר יותר, מדויק יותר, ובעיקר כזה שלא הייתי מגיעה אליו אם הייתי “מתאמצת”.

אני ממליצה לכל מי שחושב/ת להתחיל לצייר בצבעי מים לשחרר את הפחד ופשוט להתחיל בלי הרבה תכנונים, אם כשלב לפני הציור ה"רציני", או כיצירה בפני עצמה. פשוט שבו עם הדף והצבעים, הרטיבו את הדף בנדיבות, טבלו את המכחול בצבע שדולל בהרבה מים והעבירו אותו על הנייר. אפשר לחשוב על צורה ספציפית ואפשר סתם לתת למים ליצור משהו אמורפי. כשהצבע עוד רטוב, אפשר להוסיף כמה נגיעות של צבע אחר ולראות איך הם משתלבים באופן טבעי. לחלופין, אפשר לתת לשכבה הראשונה להתייבש ולחזור עם הוספת פרטים באופן קצת יותר מדויק כשכבה שנייה. המיטב של צבעי המים נראה כשמפסיקים לנסות לשלוט בהם.

הפרויקט הקטן שלי שהתחיל כאלתור הפך למסע קטן שמזכיר לי כל יום מחדש שיצירה צומחת בדיוק מהמקומות הלא מושלמים. העובדה שאני מציירת על צידם האחורי של פרינטים פגומים נותנת לתהליך עוד שכבה של משמעות, תחושה של תיקון, מיחזור, מעין הזדמנות שנייה.

אני משתפת כאן את שבעת הציורים האחרונים, ויחד עם השבעה הראשונים האתגר הושלם. 14 חתיכות נייר ששמרתי בלי מחשבה הפכו ליומן צבעוני של שבועיים.

מאיזה מהשבעה החדשים הכי התחברתם? יש אחד שתפס את העין או את הדמיון?

בתמונות קולאז' של שבעת הציורים האחרונים והפרינטים שעליהם ציירתי.