איור מתכונים משפחתיים בצבעי מים, לשמור זיכרונות דרך אוכל וצבע
- 11 במאי
- זמן קריאה 2 דקות
איך התחלתי לאייר מתכונים
רק שנים אחרי שאימא שלי נפטרה הבנתי כמה מעט נשאר לי מהכתב שלה.
זה קרה ברגע קטן ודי מקרי. חיפשתי משהו באחת המגירות בבית ובין מסמכים ישנים מצאתי דף עם מתכון שמישהי רשמה מפיה. לא בכתב היד שלה, בלי ההערות שלה בצד, ובכל זאת עצרתי לכמה דקות כשאני יושבת עם הדף הזה ביד וחושבת. פתאום הבנתי כמה הייתי רוצה שיהיה לי עוד משהו קטן ממנה כמו פתק, רשימת קניות, מתכון מוכתם מקמח, אפילו רק כמה מילים בכתב היד שלה.
הדור של האמהות שלנו לא תיעד את עצמו כמו שאנחנו מתעדים היום. לא היו תמונות מכל ארוחה, לא סטוריז ולא עננים ששומרים הכול. הדברים נשמרו במחברות ישנות, על דפים מקופלים, במתכונים שעברו מיד ליד.
אימא שלי הייתה בשלנית מדהימה אבל אין לי כמעט מתכונים שלה, ולצערי גם אלה שיש לי לא נכתבו בכתב ידה. עם השנים ליקטתי כמה מתכונים שחברה שלה ודודתי רשמו מפיה והם הפכו לאחד הדברים הכי יקרים שיש לי ממנה.
הרי מתכון הוא אף פעם לא רק מתכון. זה זיכרון של אדם, של בית, של תקופה, של ריח מסוים במטבח ושל משפטים קטנים שנאמרו תוך כדי בישול.
יש משהו מאוד אישי בדפי המתכונים הישנים האלה. הכתב הממהר, התיקונים בעט אחר, הכתם בפינה, ה״לא לשכוח לערבב״ שנכתב בצד. כל הדברים הקטנים שאף אחד לא התכוון שישמרו ודווקא הם מה שנשאר.
אני חושבת שמשם התחיל החיבור שלי לאיור מתכונים. אני מאוד אוהבת את המטבח ותמיד הרגשתי שזאת נקודת חיבור לאימא שלי.
בהתחלה זה בכלל לא היה רעיון עסקי. פשוט מצאתי את עצמי מסתכלת על המתכונים הישנים האלה כמו על אוצר קטן ורציתי לתת להם מקום. להפוך אותם למשהו שרואים ביומיום, לא לעוד דף שמתחבא במגירה ונשכח עם הזמן.
אז התחלתי לאייר אותם.
בגלל שלא היו לי כמעט מתכונים של אימא שלי, לקחתי גם מתכונים אהובים אחרים שהזכירו לי משהו והפכתי אותם ליצירות צבעוניות שאפשר לתלות בבית. פתאום הזיכרון שקשור למאכלים האלה קיבל נוכחות אחרת, שמחה וחיונית.
ומאז שהתחלתי לאייר עבור אחרים, אני מגלה שוב ושוב כמה אנשים קשורים רגשית למתכונים שהם שומרים.
אנשים שולחים לי מתכון למעמולים של סבתא, למרק של אימא, לסלט של דוד אהוב שכבר איננו, וביחד עם המתכון תמיד מגיע גם סיפור קטן. זהיכול להיות משהו מצחיק או משהו מכמיר לב, אבל הוא תמיד מלווה בזיכרונות נעימים.
זה מה שאני באמת אוהבת בצד הזה של העבודה שלי, לא רק לאייר אוכל או ליצור משהו שמתאים לעיצוב המטבח, אלא לקחת משהו יומיומי ופשוט כמו מתכון ולשמר דרכו רגע קטן מהחיים.
