לאחרונה הייתה לי הזכות להתארח ב"יצירה מקורית", הפודקאסט של נעם כהנא. זו הייתה הזדמנות בשבילי לעצור את שטף העבודה בסטודיו ולהסתכל קצת אחורה על הדרך שעברתי. דיברנו על כמה נושאים שקרובים לליבי: המעבר המקצועי: איך אחרי שנים בתחום אחר לגמרי מצאתי את עצמי חוזרת לציור. מבחינתי, היצירה היא לא "גילוי" חדש אלא מקלט ומקור של כוח שתמיד היו שם ונוכחתי בזה שוב. טבע ואוכל: מה מחבר איור בוטני, ציור נופים ואיור מתכונים (רמז, אלו לא צבעי המים שבהם אני עובדת), ואיך האהבה שלי לטבע משתלבת בשמירה

אחרי שבעה ציורים ראשונים שהתחילו את האתגר (ראו פוסט או שניים למטה), המשכתי עם שבעה ציורים חדשים. כל אחד מהם נולד מאותו טקס קטן של 15 דקות ביום, על גבי הפרינטים הפגומים שהפכו למעבדה קטנה של צבע ומים. הציורים של הימים האחרונים יצאו אפילו חופשיים יותר: פחות תכנון, יותר תגובה מיידית לכתם, לכיוון שבו המים הובילו את הצבע, לשינוי קטן בגוון. יש שם פרחים מופשטים, נוף מינימליסטי, וגם כמה ניסויים של צבעים שלא חשבתי לשלב קודם. מעניין לראות איך דווקא חוסר הציפייה יוצר משהו משוחרר יותר, מד

לפעמים רגע קטן וכאילו לא משמעותי לא עוזב אותי ופתאום מגיע רעיון שלא היה עולה בדעתי קודם. בסדנה האחרונה משתתפת ביקשה לצייר פרח בשכבות עדינות אבל לוקח קצת זמן להבין איך הצבע מתנהג וכמה מים בדיוק צריך ולא הספקנו להגיע לזה. זה הציק לי ופתאום תוך כדי טיול חשבתי שאפשר ליצור הדרכה קטנה שתאפשר לנסות את זה בבית ואתמול הכנתי אותה. זה ציור פשוט שלא דורש ניסיון קודם, רק קצת סבלנות וכמה שכבות שקופות של צבע. הוספתי שרטוט כללי למבנה עלי הכותרת למי שאוהב לעבוד בצורה מסודרת, אבל כל צורה מתאימ

ראשית, חשוב לי לומר שדווקא למי שרק מתחילה לעבוד עם צבעי מים אני ממליצה להשקיע בחומרים איכותיים. אין צורך לבחור במוצרים הכי יקרים שמיועדים לאומנים מקצועיים, אבל גם לא כדאי ללכת על הכי פשוט. חומרים זולים שמיועדים לילדים יכולים לגרום לתסכול רב. כמובן, כל ההמלצות מבוססות על הניסיון האישי שלי ועל ההעדפות שלי בלבד. נייר הנייר שעליו מציירים צריך להיות מיועד לצבעי מים ונטול חומצה. מומלץ לבחור בנייר במשקל של 250 גרם ומעלה (ככל שמשקל הנייר גבוה יותר כך הוא עמיד יותר והמחיר עולה בהתאם)